על אחריות מא' ועד ת'

אנחנו יכולים לרצות בשביל האחר עד מחר,
אבל! הוא ורק הוא יכול ליצור שינוי בחייו.
באחת ההרצאות ״החיים הם עכשיו״ ( אז, פעם, לפני הקורונה) משתתפת שואלת אותי מה לעשות במקרה שהבן לא בזוגיות.
אמרתי לה שהיא יכולה לעשות פליקפלקים וסלטות וזה לא ישנה את המצב.
אולי הוא בכלל לא מעוניין? או שהוא לא בשל…? או אינסוף אופציות.

אני יכולה לאמר לכם שהאמירה הכי שכיחה שמגיעה אליי מאז שאני מלווה נשים להתפתחות אישית היא: ״חברה שלי חייבת לבוא אלייך״ ( ה-״חייבת״ בבולד) וזה, שוב, אותו עניין.

אני ורק אני אחראית על החיים שלי. ומכאן שרק אני יכולה ליצור את השינוי בחיי.
אני לא יכולה ללעוס לאחר את האוכל. אולי בעצם ללעוס כן אבל בטוח שלא לבלוע.

במילה "אחריות" האות א׳ מתייחסת אליי- אני.
אחכ מגיע: אח- אחריות על הקרובים שלי,
אחר- מעגלים יותר רחבים,
אחרי- היכולת להוביל אחריי
אחריו- ללכת אחרי משהו שהוא גדול ממני, איזה רעיון שקורא לי ללכת אחריו. משהו קוסמי.
ובסוף אחריות- מא׳- ת׳.

ועוד עניין שחשוב להתייחס אליו:
אחד יש את הנתיב הנשמתי שלו. את רמת ההתפתחות התודעתית, הדפוסים והאמונות.
והקסם של החיים הוא שבכל רגע יש לנו זכות בחירה.
להשאר באותו מצב, או לברא מציאות חדשה אחרת, מיטיבה.
וזה- בידיים שלנו. ו- אחריות שלנו.

ודבר אחרון שהוא בעצם השורה התחתונה היא הדאגה.
אנרגיה של דאגה יוצרת אי שקט, מדירה שינה מעיננו, והולכת איתנו לכל מקום. 24/7.
ואם אני לא אדאג זה אומר שלא אכפת לי מהאחר? שאני אוהבת אותו פחות? ממש לא.

זה רק אומר שאני לוקחת אחריות על איך שאני מרגישה עכשיו ואני יוצרת מציאות מיטיבה עבורי.
א-אני 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

שתפי

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email